החלטה בתיק רע"א 24101-03-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופטת ש' פיינסוד-כהן) מיום  4.3.12 בת"א 6939-03-11 שלפיה היא דחתה את בקשת המבקשת לדחות על הסף את תביעת המשיב לגבי סכום של 65,000 ש"ח  (" ההחלטה").

עיינתי בבקשה והחלטתי לדחותה אותה.

בת"א 6939-03-11 הגיש המשיב תובענה נגד המבקשת לתשלום סכום של כ-123,000 ש"ח. על פי הנאמר בהחלטה סכום זה מורכב משני סכומים, האחד של 58,000 ש"ח והאחר של 65,000 ש"ח. המבקשת הגישה בקשה שבה היא טענה שביחס לסכום של 65,000 ש"ח קיים מעשה בית דין מכוחו של פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה בע"א 5130-07-10 (" פסק הדין שבערעור") שבו נדון ערעור שהוגש על פסק דין של בית משפט השלום בעכו בת"א 1434/07 (" פסק הדין הראשון") ובהסכמת הצדדים שם בוטל פסק דין זה. 

בית המשפט קמא היה בדעה שפסק הדין שבערעור על פסק הדין הראשון איננו מהווה מעשה בית דין והוא דחה, לכן, את בקשת הדחייה על הסף שאותה הגישה המבקשת.

בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא טעה בפירוש שנתן לפסק הדין שבערעור אלא שההכרעה בבקשה זו איננה מחייבת להידרש לטענות אלה.

מתן רשות לערער על החלטת ביניים מוסדר בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, המורה כך:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט המחוזי; רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה."

מהוראה זו מתחייבת המסקנה שאף אם מקבלים את כל טענות המבקשת ביחס לטעויות שנפלו בהחלטה, ואיני נוקט כל עמדה בעניין זה, על המבקשת להצביע על העילה המצדיקה התערבות בהחלטת ביניים על פי אמות המידה הקבועות בסיפא של סעיף 52(ב) הנ"ל. לשון אחרת, טעות של הערכאה הדיונית בהחלטת ביניים היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לשם התערבות ערכאת הערעור בהחלטה כזו.

בפסיקה עקבית הנוגעת לסוגיית מתן הרשות לערער על החלטת ביניים, ניתן למצוא את הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות ביניים (רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (טרם פורסם 6.4.09) והאסמכתאות שם). ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (טרם פורסם 25.6.07) (" עניין אליהו") נאמר כי שאלת מתן הרשות לערער תיבחן בהתאם " למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (וראו גם רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר א' רוזנר (טרם פורסם, 22.5.11)) .

כל טענות המבקשת מוסבות על עניין אחד, והוא הטעויות שלדידה נפלו בהחלטה, אלא שאין בבקשה כל הסבר מדוע מחייב הדבר התערבות כבר עתה, ולא ניתן להביא את הדבר, ככל שיהיה צורך בכך, במסגרת ערעור שיוגש על פסק הדין.

די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, וכך אני מורה.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ג ניסן תשע"ב, 05 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: